קטגוריה: Uncategorized

myHistro

נתקלתי ביישום מעניין וחדש [לי לפחות ] של Timeline בשם  myHistro.

 בדומה ליישומים אחרים של timeline, גם כאן ניתן להוסיף לציר הזמן טקסט, תמונות ווידאו.

החידוש: הצגה דינמית של המידע בהתאם לציר הזמן ובמקביל קישור הכתוב למקומות ע"ג מפות של Google.

בחלקו העליון של האתר ניתן לראות את הפריטים שהועלו לציר הזמן. בצד ימין כפתור להרצת המידע.

 במרכז המסך מוצג התוכן בחלון צף וברקע מפה מוגדלת. מצד ימין למעלה המסלול ע"ג מפה מוקטנת.

 ניתן לראות באתר דוגמאות רבות של שימוש ביישום:  http://www.myhistro.com/explore

 תמיכה בעברית – טרם התנסיתי כשאין לי בשלב זה תשובה לסוגיה זו.

 ודבר אחרון למי שאולי שואל היכן/איפה נתקלת ביישום – התשובה היא בפוסט הבא:  Top 10 Essential Web Tools For Project-Based Learning .

מה שמשך את תשומת ליבי היה הנושא של  PBL – Project-Based Learning .

על אבולוציה, מבט על התמונה הגדולה ו….MOOC's

היי,

בוא נסתכל על האבולוציה של מקורות חומרי לימוד פתוחים לכל ….

ובאנגלית OER – Open Educational Resources

אני מבקשת להקדים ולומר שהתבוננות והצבעה על תהליכים אבולוציוניים הם בעיני מרתקים. המבט האבולוציוני מאפשר לי לבנות הבנה ואיזון בעיקר במצבים דינמיים, קל וחומר כאשר מוסיפים המחשה ויזואלית מושכת.

הדברים האמורים לעיל התחדדו בעקבות המפגש עם גיא לוי ממט"ח ודבריו על התופעה של קורסים ללימוד בקוון בפורמט ה- MOOC. בגיליון האחרון של MERLOT אשר הוקדש כולו לנושא של MOOCs ו- OER, קיצור של Open Educational Resource , נמשכו עיני לאיור הבא המציג את התהליך האבולוציוני של פיתוח תכנים מתוקשבים מעצמי למידה [LO] , דרך קורסים מקוונים [למשל אביב] ל- ספרים דיגיטליים וכעת -MOOC[ים] …..?

[ MOOC קיצור של Massive Open Online Courses ]

MOOC

מחד – הצגה מעניינת של התהליך האבולוציוני ופרספקטיבה לדרך שעשינו בפיתוחים המתוקשבים [ LO…OCW] ומאידך, תובנות להתרחשויות להן אנו נחשפים בשנה האחרונה [OT…MOOC]  ובעיקר תהיות/שאלות –  האומנם הספרים הדיגיטאליים [OT] הם שלב בדרך?

 ונניח שכן- האם השקעה בתחום זה כדאית? או אולי נכון להשקיע בשלב הבא [MOOC]?  [אישית אני מתבוננת על הספרים הדיגיטאליים כאפיזודה קצרה משהו בדומה לליזר דיסק ].  וה- MOOCים? האם הם בשורה החדשה? האם יש כאן פדגוגיה חדשה? פריצת דרך מלמידה המקוונת?  גיא בדבריו על קורסים שונים של MOOC  היוו עבורי, טריגר נוסף לחזור ולעסוק בנושא זה.

 ההנעה שלי נובעת מ:-

1. מהעושר והגיוון של הקורסים המוצעים המאפשרים לי להרחיב את הבנתי בנושאים שונים.             [בימים אלה אני רשומה ל- MoodleMOOC ול-MOOC  בנושא של Explores the science of creativity  [קורס של Penn State University]

2.האפשרות המקצועית לבחון מודלים שונים של MOOCs  כקורסים מקוונים פתוחים.

מבחינה זו מעניין היה לעיין  בגיליון המיוחד של MERLOT, בו ניתן למצוא סדרה של מאמרי ביקורת עמיתים וניתוח אקדמי של תופעה זו ע"י מספר חוקרים ידוע שם בתחום, כגון:  George Siemens  מאוניברסיטת אנברסקה, קנדה, Valeria Irvine  ו- Jillianne Code מאוניברסיטת ויקטוריה, קנדה ואחרים.הנושאים הבולטים במאמרים ובמחקרים הם: דגמי ההשתתפות של הנרשמים לקורסים, למידה, יצירה והערכת עמיתים [Peer-created, peer-led learning, creating], בבחינת סביבה הממוקדת בגישה של 'הלומד במרכז' , מטעם Peer2Peer University, ההשפעה של MOOC  על האקדמיה ועוד. המאמרים בגיליון משקפים את ההתמודדות, באקדמיה ובחברה, על המבנה ותפקיד ה-  MOOCs  ביחס למערכות החינוך הקיימות בנושאים כגון: גיוון, למידה חברתית, למידה עצמית, והשפעה מערכתית [חברתית].

יום טוב,

 

כוחם של ספרים בסביבה הדיגיטאלית

תחום ה- eBook    פורח ברשת. מרתק בעיני לעקוב אחר כוחם המופלא של הספרים להמשיך ולשרוד גם את התקופה הדיגיטאלית. אומנם הוסיפו את האות e לפני המילה 'ספר' באנגלית [eBook] ואולם נשאלת השאלה האם נפרש בפנינו עולם חדש? עד כמה שונים הספרים המתוקשבים מאחיהם הנערמים ע"ג המדפים?

בפוסט אחר הצבעתי על הקלות שבה הטכנולוגיה מאפשרת לכל אחד להמיר קובץ pdf לפורמט eBook ולדפדף בין דפי הספר על-גבי מסך המחשב/טאבלט ו/או הטלפון-נייד.

בשבועות האחרונים אני עדה לפריחה של יישומים נוחים, מותאמים למחשבים נייחים, ניידים וטאבלטים. יישומים המאפשרים לכל אחד לפרסם טקסטים, תמונות ווידאו בעזרת קבצי pdf, pp ו/או html. להלן רשימה חלקית של יישומים, המאפשרים בקלות (מי יותר ומי פחות) ליצור ספרים דיגיטאלים:

ההתנסות ביצירת ספר באמצעות ePub הייתה אכן פשוטה. נרשמים, ממלאים פרטים על הספר (כותרת, מחבר, תקציר וכדומה), בוחרים בתמונה לדף השער ומתחילים….

מבחינה טכנולוגית כל אחד היום יכול לפרסם את ספרו בקלות רבה.  החיסכון הכספי לכותב הספר ברור, קהל הצרכנים נהנה מזמינות רבה יותר של ספרים (מעודכנים), אבל האם פורמט הספרים במהותו השתנה? האם הוא צריך להשתנות?

באופן מפתיע מנסים היישמוים השונים לשמר את אלמנט הדפדוף. בעזרת שילוב של טכנולוגיה ועיצוב הגרפי, כותבי היישומים משתדלים ליצור תחושה דומה של דפדוף [Bookr] כפי שנהגנו לעשות בספרים המאובקים שעל המדף.

האפשרות להוסיף קישור [hyperlink], בהחלט מבדילה את הספר הדגיטאלי מאבותיות שבארון הספרים. כמורים ישומים אלה מאפשרים פיתוח היצירתיות בקרב הלומדים. באיסוף המידע, בכתיבה, ובעריכה.    ומה עוד?  

נתקלתי ביישום מעניין www.zooburst.com  [חופשי]  המאפשר להציג אובייקטים ודמויות בספור בתלת מימד[3D]. 

היישום מאפשר:

  • לעלות אובייקט תמונה זאת בנוסף למאגר הקיים בו.
  • לשנות את צבעי הרקע, להוסיף קישורים.
  • למקם דמויות ואובייקטים ואף לקבוע את מועד הופעתם
  • מפתיע אבל אין בעיה עם עברית! ולכן יכולתי בקלות להצמיד לכל דמות טקסט.
  • בגרסה בתשלום[לא יקר], ניתן להוסיף גם קבצי קול
  • המחשה ב- 3D גם באמצעות iPad

אז בתשובה לשאלה שהצגתי בתחילה: כן – יש ספרים אחרים בעולם הדיגיטאלי  וגם – לא כל היישומים מציגים יכולות אחרות, מרביתם מנסים לשמר את הפורמט הישן…גם של דפדוף.

מוטיבציה בעבודה = מוטיבציה בלמידה

פסק זמן לחשיבה: "מה בין מוטיבציה בעבודה למוטיבציה בלמידה"?

השבוע הזדמן לי להיות בכמה כנסים ומפגשים מעניינים, בהם נזרקו לחלל המילים הוראה ולמידה, למידה שיתופית ולמידה עצמית, סגנונות למידה והערכה.

מכל המילים שרחפו להם כך סתם, קלטה את אוזני המילה 'מוטיבציה'.
בצמידות למילה הזכיר הדובר, את שמו של Dan Pink כותב הנאומים הידוע של אל גור ועו"ד בהכשרתו.
הסתקרנתי!
חיפוש מהיר ב- Google העלה את הרצאתו של דן פינק ב- TED, בה צפו כ- 3,684,294 אנשים. בהרצאה זו הציג דן בצורה סדורה, את טיעוניו לקשר שבין 'מוטיבציה' לפרודוקטיביות בעבודה. להלן ההרצאה בגרסה המאוירת. (מומלץ לצפייה)

המחקר המדעי אומר דן, בחן 2 שאלות המשלימות האחת את השנייה:
1. האם תגמול חיובי, מעודדת עובדים להתנהגות/התנהלות טובה יותר בעבודה?
2. האם תגמול שלילי/ענישה של עובדים, גורמת להם להתנהלות פחות טובה בעבודה?

בהתבססו על מחקרים וניסויים שבוצעו ע"י מיטב החוקרים, באוניברסיטאות הבולטות בארה"ב ואנגליה, טוען דן שאין קשר ישיר בין תגמול חיובי/כספי, לפרודוקטיביות והשקעה של עובדים במקום עבודתם.
מה בכל זאת מניע אנשים להתמיד, להשקיע, ליצור בעבודה?
התשובה טמונה לדבריו במושג 'מוטיבציה' והוא אף מפרט בהקשר זה שלושה מושגים נלווים: אוטונומיה, מקצועיות, ומטרה.
בהרצאתו מפרט דן את המושג הראשון 'אוטונומיה'. מרתק היה לי לשמוע על סביבות עבודה המעודדות אוטונומיה של העובדים, אוטונומיה המובילה ליצירתיות.
בעודי מקשיבה לדבריו, קשה היה שלא לשאול שאלות הקשורות למקום עבודתי שלי. שאלות כגון: מהי המוטיבציה שלי בעבודה?
האם סביבה זו מעודדת אוטונומיות ניהולית, יצירתית? עד כמה יש לנו כמפתחים אוטונומיה?
עד כמה הסביבה המתוקשבת התפתחה מבחינה טכנולוגית ומאפשרת לי אוטונומיה של יצירה?
ומצטרפות גם שאלות המכוונות ללומד עצמו.
אם נחליף את המילה 'עבודה' במילה 'למידה', הרי דבריו של דן פינק נכונים גם ללמידה, הלא כך?
אנו יודעים לספר על כוחה ונפלאותיה של 'המוטיבציה' בלמידה(לא מעט ספרים וסרטים נכתבו על כך). ומה באשר למושגים אוטונומיה, מקצועיות ומטרה? האם יש ביטוי למושגים אלה בפעילויות שאנו מפתחים? ועד כמה אנו נותנים את הדעת לפיתוח סביבה המאפשרת אוטונומיה ללומד?
שאלות למחשבה.

כוחה של ויזואלזציה ברשת

בכל יום אני נוהגת להזכיר לפחות פעם אחת את אחת מהמילים הבאות: רשת/רשת חברתית ו/או ויזואליה/ויזואליות.  לרוב מילים אלה צצות עם שאלות כגון: איך וכיצד נעזרים ב….בלמידה?

 אבל מה קורה כשמחברים את 2 המושגים הנ"ל יחדיו? מה קורה כשמנסים לחשוב אחרת על  פריטים, קשרים וארגון ? ומה אם אף מנסים לתת לכל זה ביטוי ויזואלי?

Manuel Lima   מעצב בכיר בצוות הפיתוח של מנוע החיפוש bing  (מבית היוצר של מיקרוסופט), בהרצאה מרתקת, קושר בין 2 המושגים לוקח את הצופה בנתיב חשיבה אחר/חדש.

 השם המלא של ההרצאה: The Power of Networks: Knowledge in an age of infinite interconnectedness""  (בתרגום חופשי שלי: כוחה של הרשת: ידע בעידן של הדדיות אינסופית)

ההרצאה המוגשת באמצעות האנימציה המופלאה של RSA  , מעוררת מגוון חושים, מדגישה ומעצימה את המשמעות של 2 מושגים אלה יחדיו.

 (הערה: לכול מי שטרם חווה יישום זה, ממליצה בחום להירשם ולעקוב אחר ההרצאות שלהם…גם בטלפונים ניידים)

 ההרצאה השאירה אותי עם חומר למחשבה וגם תחושת אופטימיות , שהרי לא הכול מובן ….

 קישור להרצאה:  http://www.thersa.org/events/video/animate/rsa-animate-the-power-of-networks

אני מחפשת…

חיפוש, מיומנויות חיפוש ואחזור מידע מופיעים כמעט בכל המסמכים העוסקים במיומנויות המאה ה-21 .

כתבות, מאמרים ופוסטים בנושא 'חיפוש' , מציינים לרוב כבר במשפט הפתיחה את העובדה שאנו חיים ב-'עידן המידע', בעידן בו כמות המידע מכפילה את עצמה בקצב מסחרר, בטור גיאומטרי. בהמשך קוראים אנו כי יש צורך ללמד/לרכוש וללמד מיומנויות של חיפוש.   הנחת הבסיס מאחורי אמירות אלה, טוענת לקשר בין רכישת המיומנויות הללו  להתנהלות טובה יותר שלנו בסביבה העולם החדשה.

אני מודעת לכך שישנם אלה אשר יתווכחו עם הנחה זו ואולם אני מבקשת דווקא לחזק אותה.

לאורך השנים נתקלתי במנועי חיפוש רבים ושונים ואף למדתי להשתמש בשיטות בוליניות לחיפוש מתקדם. מרתק לבחון את הפיתוח המתמיד שעושות החברות הגדולות בתחום זה ( Google, walla, Yahoo ו- Microsoft ).הנה למשל רשימה חלקית של כלים/יישומים חדשים יחסית ממעבדת הפיתוח של Google

כלי כמו soople  http://www.soople.com/   מנוע חיפוש המחולק לקטגוריות

Image-swirl   http://image-swirl.googlelabs.com/  –  יישום המציג את תוצאות החיפוש של תמונה כלשהיא  במקבץ 'משובלל' מלשון שבלול – swirl.

 Google news Timeline  –  יישום המארגן כרונולוגית את תוצאות החיפוש (לא תומך בעברית).

 אך דווקא היישומים לאחזור מידע  הם אלה המושכים את תשומת ליבי  והם אשר לדעתי מאתגרים את החשיבה והיצירה לכיוונים חדשים.

הנה לדוגמה    Google Ngram . הממקד את החיפוש של מילים בספרים בטווח זמן מוגדר ומציג את התוצאה בגרף זאת בנוסף לקישור לספרים שנמצאו. ניתן לבצע חיפוש בספרים שקוטלגו משנת 1800 ובמגוון שפות כולל עברית.

פרוש המילה N-gram הוא מספר הפריטים (N ) שנמצאו בטווח זמן מוגדר (T ).

סקרנותי הובילה אותי לנסות כמה וכמה צירופים של מילים למשל שימוש במילים :

what, when, why & how

 'עפ"י הגרף שהתקבל, ניתן לראות החלשות ברורה בשימוש במילה 'מתי'. אומנם לא בדקתי זאת באופן מדעי, אך נדמה לי שזה תואם את הדגשים בהוראה השמה דגש יותר על שאלות ש 'למה?' ו -'אייך?' ופחות על שאלות של  'מתי?'.

 what when why & how

ניסיתי גם מילים כגון:

Innovation & Creativity    וגם new ideas & Creativity

בשני המקרים בלט אייך בספרות מעדיפים לעשות שימוש במילה 'יצירתיות' על פני מילים אחרות .

 ניסיתי לבדוק  גם מונחים הקשורים בהיסטוריה מילים כמו קומוניזם ודמוקרטיה והתוצאה ירידה בשימוש במילה 'קומוניזם' שהרי זה כבר לא רלוונטי…

 

 והיות שכך ניסיתי את מזלי גם בפוליטיקה עכשווית ובדקתי את צמד המילים: מדינת ישראל ומדינה פלסטינאית והתוצאה לפניכם: החל מסוף שנות ה- 60 נזכרת המילה מדינה פלסטינאית יותר ויותר בספרות… כעת נותר לראות מה יקרה בספטמבר הקרוב.

 

תוספת קטנה: בספטמבר 2011 עלתה הרצאה חביבה ל- TED בשם:

  "What we learned from 5 million books"

מסתבר שגם כמה חברה באקדמיה ב- MIT  למדו להכיר את הכלי החדש של Google  ויצאו בהרצאה חדשה נחמדה שזה עתה פורסמה ב- TED.

 http://www.ted.com/talks/what_we_learned_from_5_million_books.html?utm_source=newsletter_weekly_2011-09-21

 איחולי שנה טובה לכולם,

קוראים לי Paper.li…עיתון מקוון חדש ומומלץ

שלום,

אני אוהבת יישומים קטנים, לא יותר מידי מסובכים, בעיקר כאלה אשר עשויים לתרום לפרויקטים שלי.  אחד שכזה הוא    (http://paper.li/)

נתקלתי ביישום החביב הזה כבר לפני כמה וכמה חודשים אך רק בשבוע החולף מצאתי קצת זמן להעמיק את ההכרות עימו. את תשומת ליבי משכה הכותרת הבאה: ‘Read Twitter as a daily newspaper’

ובהמשך ההסבר הבא:

“paper.li organizes links shared on Twitter into an easy to read newspaper-style format.

Newspapers can be created for any Twitter user, list or #tag.

A great way to stay on top of all that is shared by the people you follow – even if you are not connected 24/7!”

 המחשבה הראשונה הייתה כמובן פרויקט ‘ישראל מתקוונת אליך’… וואווה ! יש מצב ליצור בקלי קלות עיתון יומי ובו דיווחים שוטפים מהפרויקט כמו ‘ציוצים’ של תומכים.

נרשמתי שהרי זה חינמי…ושחקתי מעט משנוכחתי לדעת שטוב הדבר…שיתפתי את רונלי ניסים העורכת הלשונית של ימ”א (ישראל מתקוונת אליך), ויחד יצרנו את הגיליון הראשון של …באנגלית אף נשמע מרשים Eye 2 israel Daily .

כה פשוט כעת יש לנו עיתון יומי אשר מתעדכן כל 24 שעות מהציוצים של אותם אנשים/גופים שהגדרנו למשל הציוצים של אתר משרד החוץ, קונסולית ישראל בניו-יורק וגם אתר Isarel21  המפרסם בתדירות גבוהה את ההשגים של מדינת ישראל בתחומים רבים וכמובן גם הציוצים שלנו.

חדי העין שביננו יוכלו לומר שהמראה מזכיר תבנית של  WordPress

ולאן זה מתאים עוד? 

אתר אביב, אתרי ביה”ס ואולי אף לאתר הראשי של אורט ישראל. האתר יתעדכן בדרך זו מהפרסומים באתרי פייסבוק/טוויטר של ביה”ס.

רקע קצר על היישום

מדובר במיזם שווצרי המנוהל ע”י 2 אנשים:  Edouard Lambelet ו –  Iskander Pols  המחפש דרכים כיצד ליעל את האופן בה ימצאו אנשים(בעלי עניין משותף), תכנים ו/או  האחד את השני.

היישום של paper.li מבוסס למעשה על אנשים ומידע מ- facebook  ו- twitter.

התצוגה הנוחה ופשטות ההכנה, הם אשר חיבבו עלי את היישום החדש!

ערב טוב,

מיכל גלעדי